| דבי,
תודה רבה. אני שמח לראות שדעותי מתקבלות באופן חיובי. כאחד שלא "בא מהמקצוע", אני נתקל לפעמים בקשיים בלשכנע אחרים בנושאים האלה. סיבה שלדעתי מטופשת לחלוטין.
אגב, אני הייתי שמח לעשות שינוי גדול יותר מאשר במגרש הפרטי שלי. כמו שכתבתי לך למעלה, לדעתי בידי מחלקת משאבי האנוש האפשרות לעשות עבודה המשמעותית ביותר בחברה כבוחרת ומפתחת ההון האנושי. בנוסף יש באפשרותה להתסכל מעבר לקופסא ולעשות שינויים חברתיים בכלל. סתם למשל, אם מנהלי משאבי אנוש היו דוחפים לגיוס אנשים בני 40+ ומדגישים את יתרונות היציבות של אדם שבד"כ יש לו משפחה בשלב הזה, החוזקות של שנות הניסיון ובעיקר בגרות נפשית וארגונית משמעותית יותר בשל גילו (מה לעשות) הם היו מצליחים גם לקדם את הארגון שלהם וגם לעזור לאכלוסיה שכיום נתקלת בדלתות סגורות.
אך בשביל זה צריך אורך רוח לפיתוח תהליכים (מדובר בבני אדם ו"יחסים" בסוף היום). מה שקשה לנו כישראלים חסרי סבלנות. חבל. דווקא סבלנות לתכנון ארוך טווח וראייה מרחבית עמוקה תאפשר לנו לבנות חברות יציבות יותר.
Posted by David Gillo |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה